אלוק נ' מנורה מבטחים בע"מ ואח'

פסק דין

א.מבוא

1.מדובר בתביעת מבוטח, בעל משאית מסוג סקניה, כנגד חברת בטוח שביטחה את משאיתו וסוכנות הבטוח ששיווקה והנפיקה הפוליסה הנדונה.

2.התביעה הינה לתשלום פיצוי עבור נזק שנגרם לתובע כתוצאה מגניבת חלקים מהמשאית ביום 5.6.07, כאשר מדובר הן בנזקים ישירים (הסכום ששולם למוסך בניכוי תשלום ששולם לו על ידי חברת הבטוח) והן נזקים עקיפים, אובדן ימי עבודה וסיכויי הכנסה והן פיצוי עבור רכיב של עגמת נפש וזאת, עקב טיפול בלתי ראוי, לפי הנטען, הן של חברת הבטוח והן של הסוכנות שטיפלה בתביעתו וביחד התביעה הינה בסכום של 112,703 ₪.

3.הרקע העובדתי עליו נסב המשפט אינו שנוי במחלוקת והינו כדלקמן:

א.התובע הינו נהג משאית עצמאי והמשאית הינה מקור פרנסתו.

ב.בעקבות הגניבה ובהסכמת הנתבעות, גרר התובע את המשאית למוסך "ישיב" באשדוד שהינו מוסך מורשה לרכבי סקניה ואשר בו נהג התובע לתקן את המשאית שנים רבות.

ג.באותה תקופה התרחש גל גניבות של אותם חלקים שנגנבו מהמשאית והנדרשים לתיקונה.

ד.מוסך "ישיב" נתן כבר ביום 6.6.07 הצעת תיקון בסכום של 60,025 ₪. הצעה זו נראתה לשמאי מנורה, מר יצחקי יקותיאל, יקרה והוא החל לחפש הצעה זולה יותר.

ה.ביום 12.6.07 איתר השמאי את מוסך "מנוף" בחולון, שנתן הצעת מחיר בסכום של 24,000 ש"ח (הצעה נוספת שנתן בסכום של 33,000 ₪ לא הייתה רלבנטית כיוון שהייתה מותנית בקבלת החלקים הישנים והרי אלה נגנבו ולא היו בנמצא).

ו.לתובע לא הייתה כל התנגדות, כי החלקים ירכשו במוסך "מנוף" או בכל מקום אחר, אולם הוא עמד על דרישתו, כי את התיקון בפועל יבצע מוסך "ישיב" האמין עליו. מוסך "מנוף" התנגד למכור את החלקים למוסך אחר ודרש כי הוא זה שיבצע את התיקון. באותו שלב, החל ויכוח בין הצדדים, כאשר כל העת המשאית עומדת מושבתת במוסך "ישיב". בשלב מסוים, מוסך "ישיב" הוריד 10,000 ₪ מהצעתו המקורית, אך הדבר לא תרם לפתרון הסכסוך, אלא להיפך, זה רק הגביר את יחסו השלילי של שמאי מנורה שטען כי "טעם רע" נודף מ"נסיגה משמעותית זו".

ז.בניסיון לפתור את הפלונטר, הציעה הסוכנות (נתבעת 2) לתובע, לשכור שירותיו של שמאי נוסף שיגשר על פני הפערים. התובע שכר שירותיו של שמאי נוסף שנתן חוו"ד לפיה, עלות התיקון הינה 54,054 ₪, אולם התובעת עמדה בסירובה לשלם לתובע מעבר לסכום של 24,000 ₪, שהינו סכום התיקון במוסך "מנוף" בניכוי השתתפות עצמית וכינון.

ח.באותו שלב שכר התובע שירותיו של עו"ד, ששיגר מכתב דרישה לנתבעת 1. נתבעת 1 הסכימה ביום 24.6.07 לשלם לתובע 30,000 ₪, כסכום שאינו שנוי במחלוקת, בניכוי השתתפות עצמית וכינון, אלא שגם הסכם זה לא צלח כיוון שבהמחאה בסכום של 22,764 ₪ הופיע הכיתוב לפיו התובע בקבלו אותה מוותר על כל תביעותיו ולכן התובע החזיר ההמחאה לנתבעת 1 (לא הייתה מחלוקת כי להמחאה צורף מכתב המבהיר, כי הסכום ששולם הינו סכום שאינו שנוי במחלוקת, אך ההמחאה הוחזרה לאור הסתירה שבין המכתב המצורף לכיתוב שהיה על גבה).

ט.ביום 14.6.07 החליט התובע לגייס באופן עצמאי הסכום הדרוש לתיקון המשאית במוסך "ישיב" ונתן למוסך הוראה לתקנה. המשאית תוקנה ויצאה מהמוסך ביום 6.7.07, לאחר שהתובע שילם עבור התיקון 70,994 ₪ (כולל מע"מ).

י.ביום 10.7.07, קיבל התובע מהנתבעת 1, מכתב רשום המודיע לו, כי היא מבטלת את הפוליסה.

יא.ביום 3.9.07, החליטה הנתבעת 1 לשלם לתובע הסכום של 22,764 ₪ כסכום שאינו שנוי במחלוקת וזאת ללא הכיתוב לפיו הוא מוותר על כל תביעותיו והסכום שולם לבסוף ביום 18.10.07.

ב.טענות הצדדים

1.ב"כ התובע טען, כי ניסיון הנתבעות לכפות על התובע תיקון המשאית המהווה מקור פרנסתו, במוסך שאינו אמין עליו, היה בניגוד לפוליסה וכי הטיפול הכושל והרשלני של הנתבעות גרם להשבתת המשאית במשך חודש ולכן על הנתבעות לשלם לתובע את כל נזקיו. בנוסף, טען ב"כ התובע, כי הנתבעות התעמרו בתובע תוך ניצול מצוקתו ולכן, מגיע לו פיצוי עבור עגמת הנפש הרבה שנגרמה לו.

2.ב"כ הנתבעות טענו, כי האחריות לכך שהמשאית לא תוקנה מיידית מוטלת כולה על כתפי התובע שהתעקש ללא כל סיבה סבירה שלא לקבל את ההצעה לתיקון המשאית במוסך בחולון ולכן, אין לו להלין אלא על עצמו. בנוסף נטען, כי הנתבעות נהגו בתובע בהגינות, אלא שהתובע נקט מתחילת הדרך בדרך התנהלות חמדנית,כאשר מטרתו היחידה,לתבוע כספים שאינם מגיעים לו ולהגיש תביעה מנופחת וחסרת הצדקה ולכן דין תביעתו להידחות.

ג.דיון